אירופה פרסמה הנחיות סופיות לחובות השקיפות של סעיף 50

מה פורסם ומתי

שבועיים לפני מועד חובת השקיפות באיחוד האירופי פרסמה הנציבות את ההנחיות הסופיות לסעיף 50. מי שמוכר תוכנה או תוכן לאירופה, גם מחוץ לאיחוד, צריך לדעת איפה הקו עובר.

ב-20 ביולי 2026 פרסמה הנציבות האירופית הנחיות שנועדו לעזור לספקים ולמפעילים של מערכות AI לעמוד בחובות השקיפות של חוק ה-AI, שמתחילות לחול ב-2 באוגוסט 2026. לפי הודעת הנציבות, הספקים יצטרכו לעצב מערכות כך שיודיעו למשתמשים שהם מתקשרים עם AI, ולהוסיף סימון קריא למכונה שמאפשר לזהות תוכן שנוצר או שונה בידי AI. מפעילים יצטרכו ליידע אנשים שנחשפים לדיפפייק, לתוכן שנוצר ב-AI בנושאים בעלי עניין ציבורי בלי בקרה אנושית או עריכה, ולמערכות זיהוי רגשות או סיווג ביומטרי.

מה אמרו משרדי עורכי דין

במשרד Bird & Bird פרסמו ב-22 ביולי ניתוח ראשוני. לפי הניתוח, ההנחיות הסופיות מכסות 51 עמודים והן אינן מחייבות, ורק בית הדין של האיחוד יכול לפרש את החוק באופן מכריע, אבל רשויות הפיקוח הלאומיות צפויות לפעול לפיהן. ההנחיות גם קובעות שקוד ההתנהגות לשקיפות של תוכן שנוצר ב-AI הוערך כמתאים, ושהוא המסגרת היחידה באיחוד שמוכרת להוכחת עמידה בחובות הסימון.

בנושא היקף הסמכות, ספקים מחוץ לאיחוד כפופים לסעיף 50(1) ו-50(2) אם הפלט משמש באיחוד. ההנחיות קובעות ששימוש מקרי, בלתי צפוי או לא מורשה בהמשך השרשרת לבדו אינו מחיל את החובה על ספק במדינה שלישית. לגבי מפעילים, הניתוח מציין שהנחיות רואות פרסום דיפפייק ב"אינטרנט הנגיש לכולם" כשימוש באיחוד, גם בלי פנייה ייעודית לשוק האירופי, ולכן קשה להימנע מחובת סימון בלי חסימה גיאוגרפית.

מה זה אומר לחברה ישראלית

חברת SaaS ישראלית עם לקוחות באירופה או עם תוכן שנצפה שם צריכה לבדוק שלושה דברים: האם המוצר מתקשר עם משתמשים כצ'אטבוט, האם הוא מייצר תוכן שצריך סימון קריא למכונה, והאם הלקוח הוא מפעיל שחייב להודיע על דיפפייק. הניתוח של Bird & Bird מזהיר שהיישום תלוי בסוג המערכת ובתפקיד החברה, ולכן אין תווית אחת שמכסה את הכול.

כבר קיים באתר שלנו מדריך ייעודי לחברות ישראליות בנושא. כאן אנחנו מתעדים את האירוע, ולא נותנים ייעוץ משפטי.

צעדים מעשיים

מפו את המוצרים לפי ארבעת סוגי החובה בסעיף 50. החליטו מי אחראי על סימון בפלט: הספק או המפעיל. שמרו תיעוד של הבדיקה. אם יש ספק בהיקף, התייעצו עם עורך דין מומחה לחוק ה-AI.

ארבע החובות במבט אחד

סעיף 50(1) עוסק בספקים של מערכות שמתקשרות ישירות עם אנשים, שחייבות ליידע שמדובר ב-AI. סעיף 50(2) עוסק בספקים של מערכות שמייצרות תוכן, שחייבים להוסיף סימון קריא למכונה. סעיף 50(3) עוסק במפעילים של מערכות זיהוי רגשות או סיווג ביומטרי. סעיף 50(4) עוסק במפעילים שמפרסמים דיפפייק או תוכן שנוצר ב-AI בנושאים בעלי עניין ציבורי. הניתוח של Bird & Bird מצביע על כך שההנחיות הסופיות שונות מהטיוטה מחודש מאי בנקודות מהותיות, ולכן מי שקרא רק את הטיוטה צריך לעדכן.

מה ההנחיות אינן

ההנחיות אינן מחייבות, ולכן אינן מגן משפטי. Bird & Bird מציין שרשויות הפיקוח צפויות לפעול לפיהן, כך שבפועל הן משמשות מפת דרכים לבדיקות. החובות חלו מ-2 באוגוסט 2026, ולכן מוצר שכבר פעיל באיחוד צריך להיבדק עכשיו ולא אחרי פנייה של רשות.

מסמך של 51 עמודים אינו תחליף לשאלה של חברה מסוימת. הוא קובע כללי פרשנות, והשאלה אם מערכת מסוימת בתחום החובה תלויה בעובדות שלה: מי מפעיל, מי משתמש בפלט ובאיזה הקשר. זה המקום שבו נדרש ייעוץ משפטי.

שאלות ותשובות

האם ההנחיות מחייבות? לא. לפי הניתוח, הן אינן מחייבות ורק בית הדין של האיחוד מפרש את החוק באופן סופי, אבל רשויות פיקוח לאומיות צפויות לפעול לפיהן, ולכן נכון להתייחס אליהן ברצינות.

האם עמידה בקוד ההתנהגות מספיקה? לפי ההנחיות, הקוד הוערך כמתאים והוא המסגרת היחידה באיחוד שמוכרת להוכחת עמידה בחובות הסימון. כלומר זו דרך מוכרת, אבל לא פוטרת מבדיקת התפקיד של החברה.

מה קורה לחברה שאינה באירופה? אם הפלט משמש באיחוד היא עלולה להיות כפופה. ההנחיות מחריגות שימוש מקרי או לא מורשה בהמשך השרשרת, כך שהשאלה היא מה החברה צפתה.

מה עדיין צריך לבדוק

ההנחיות אינן מחייבות והיישום תלוי בסוג המערכת ובתפקיד החברה. זה אינו ייעוץ משפטי.