סקר מעסיקים: AI כבר בליבת ההייטק, אך לא היה גורם הפיטורים המרכזי

הסקר מינואר

בשנה שבה כל כותרת הציגה את ה-AI כסיבה לפיטורים, סקר של רשות החדשנות מצא שרק 13% מהחברות שפיטרו הזכירו אותו, ולא כסיבה יחידה. חצי שנה אחר כך הנתונים כבר נראו אחרת, וצריך לקרוא את שניהם יחד.

ב-28 בינואר 2026 פרסמה רשות החדשנות, יחד עם חברת צבירן, סקר מעסיקים על השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה. הסקר נערך בדצמבר 2025, כלל 263 מעסיקים, מהם 192 חברות הייטק, והמדגם מייצג כ-80% מהעובדים בענף. לפי ההודעה, בשנת 2025 לא נרשמו פיטורים משמעותיים ולא הייתה השפעה מהותית של ה-AI על היקף המשרות בענף.

בקרב החברות שביצעו פיטורים רוחביים, 75% ציינו התייעלות כסיבה מרכזית, 27% ציינו את מצבן העסקי ו-13% ציינו את הטמעת ה-AI כאחת הסיבות, בדרך כלל כסיבה נלווית. 42% מחברות ההייטק דיווחו שהן מעסיקות עובדים בתפקיד AI ייעודי.

מה אמר מנכ"ל הרשות

דרור בין, מנכ"ל הרשות, אמר שיש פער משמעותי בין השיח הציבורי לבין מה שקורה בשטח, ושה-AI כבר מוטמע בליבת הפעילות אך עדיין לא מחליף עובדים בהיקפים משמעותיים. לדבריו, האתגר המרכזי אינו אובדן משרות אלא התאמת מיומנויות, הכשרה ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות.

הרשות מציינת גם שחלקם של עובדי ההייטק מכלל המועסקים נשאר סביב 11% בארבע השנים האחרונות.

מה השתנה בקיץ

ב-11 באוגוסט 2026 פרסם כלכליסט סיכום של סקר חדש של הרשות וצבירן, שנערך במחצית השנייה של יוני בקרב 210 חברות המעסיקות כ-130 אלף עובדים. לפי הדיווח, בחצי הראשון של 2026 גייסו החברות בממוצע 8% מכוח האדם, שיעור הפיטורים עמד על 2.8% ושיעור העזיבה מרצון על 4.3%, כך שמצבת העובדים כמעט לא השתנתה.

אבל מתחת לממוצע יש פיצול. שיעור הפיטורים בחברות תוכנה היה כפול מהממוצע בענף, וחברות בינוניות בנות 50 עד 200 עובדים נפגעו יותר. שיעור החברות שמדווחות על צמצום גיוסים בעקבות כלי AI שולש בתוך חצי שנה. חברות חומרה ודיפטק המשיכו לגייס.

איך לקרוא את שני הסקרים יחד

הסקר של ינואר מתאר את 2025, והסקר של יוני מתאר את המחצית הראשונה של 2026. הם נערכו בשיטות ובמדגמים שונים, ולכן לא מדויק להשוות מספרים ישירות. מה שאפשר להסיק הוא שהמסקנה "ה-AI לא מחליף עובדים" כבר לא מספיקה, ושההשפעה נראית קודם בצמצום גיוס ובשינוי תפקידים ולא בפיטורים גורפים.

מה לעשות עם הנתונים

מנהלי כוח אדם יכולים להשתמש בסקרים כדי לבדוק את ההנחות של הארגון: האם הצמצום בגיוס קשור להטמעת כלי AI, או לשינוי בשער החליפין ובמצב העסקי. הסקר מדווח על 27% שציינו מצב עסקי כסיבה לפיטורים, מול 13% שציינו AI, כך שהסבר יחיד כמעט אף פעם לא מספיק.

מי שמתכנן הכשרה פנימית יכול להתחיל מהתפקידים שהסקר מזהה, ולבדוק אילו מיומנויות חסרות בארגון לפני שמחליטים על שינוי מבנה.

מה חסר בנתונים

שני הסקרים מתמקדים בחברות גדולות יחסית. סקר ינואר מייצג כ-80% מהעובדים בהייטק, וסקר יוני מייצג מעל 80% מהמועסקים בחברות שמעסיקות מעל 50 עובדים. כלומר חברות קטנות מאוד, עצמאים וחברות מחוץ להייטק כמעט אינם מיוצגים. מי שמנהל עסק קטן לא יכול להסיק מהם ישירות על השוק שלו.

בנוסף, שאלת הסיבה לפיטורים היא דיווח של מעסיקים, ולא בדיקה עצמאית של ההחלטות. לכן שני הסקרים טובים לזיהוי כיוון, ופחות לקביעה מה גרם למה.

שאלות לפני שמצטטים מספר

כל אחד מהמספרים בסקרים עונה על שאלה אחרת. 13 אחוז מהחברות שפיטרו ציינו AI כאחת הסיבות, ובאותו סקר 75 אחוז ציינו התייעלות. מי שמצטט רק את הראשון מבלי לציין שהסיבה נלווית ולא בלעדית, משנה את המשמעות.

גם שיעורי הפיטורים של הסקר מהקיץ, 2.8 אחוז לצד 8 אחוז גיוס ו-4.3 אחוז עזיבה מרצון, נוגעים לחברות מעל 50 עובדים. הם אינם מדברים על סטארטאפים קטנים או על עובדים שאינם בהייטק. לפני שמצטטים, כדאי לציין את גודל המדגם ואת מועד הסקר.

שאלות ותשובות

האם ה-AI מפטר עובדים בישראל? לפי סקר ינואר, ב-2025 לא באופן משמעותי. לפי כלכליסט, ב-2026 יש עלייה בצמצום גיוסים בחברות תוכנה. אין בנתונים שפורסמו קביעה סיבתית מלאה.

מי צריך לשים לב במיוחד? מנהלי משאבי אנוש וצוותי פיתוח בחברות תוכנה בינוניות, כי שם הפיצול בולט.

מה עדיין צריך לבדוק

שני הסקרים נערכו בשיטות ובמדגמים שונים, ואינם מוכיחים סיבתיות.