ב־30 שניות
- Mave Security נחשפה היום (ה') עם 34 מיליון דולר: סבב סיד של 6 מיליון דולר בהובלת Dell Technologies Capital ו-Emerge Ventures, וסבב A של 28 מיליון דולר בהובלת Red Dot Capital Partners ובהשתתפות Lumir Growth Partners. הפלטפורמה מפעילה סוכני AI שמתחברים לכלי הסייבר הקיימים בארגון, חוקרים התראות, מסננים אזעקות שווא ומבצעים פעולות שאושרו על ידי צוותים אנושיים.
- המערכת משלבת מודלי קצה, מודלים בקוד פתוח שכווננו למשימות ספציפיות ומודלי שפה קטנים של החברה עצמה, ומתחברת לכלי האבטחה דרך שרתי MCP או ממשקי API. כל הפעולות מתועדות, ופעולות הרסניות נשארות מאחורי אישור אנושי כברירת מחדל.
- החברה מעסיקה כ-30 עובדים, רובם בישראל, ומתכננת להכפיל את מספרם בעיקר בגיוס לקוחות ומחקר AI. לדברי המנכ"ל רזיאל אורן, יותר מ-200 לקוחות כבר עובדים עם המערכת - כולל, לטענת החברה, ארגון אמריקאי מ-Fortune 200 שאצלו בלמה Mave מתקפה של ShinyHunters בפחות מחמש דקות.
"Triage is dead": יציאה מהצללים עם קונספט תוקפני
"אנחנו מביאים לשולחן קונספט חדש - Triage is dead. SOC is dead", אמר מנכ"ל Mave רזיאל אורן בראיון לגיקטיים, ורמז על המטרה: להחליף את הצוות או המערך בארגון שאחראי על ניטור, זיהוי, חקירה ותגובה לאיומי סייבר. בראיון ל-Business Insider היה מעט פחות ניצחי ויותר אנליטי: "פעולות האבטחה הן השער האחרון בכל ארגון", אמר, והשווה את המצב למאבטחים שצופים בשידור חי ממצלמות של בניין. "הדבר הזה שבור מבפנים. שורשי הפתרונות שם פשוט לא עומדים בקצב של האיומים המתהווים".
החברה נחשפה היום עם גיוסים בהיקף כולל של 34 מיליון דולר: סבב סיד של 6 מיליון דולר בהובלת Dell Technologies Capital ו-Emerge Ventures, וסבב A של 28 מיליון דולר בהובלת Red Dot Capital Partners ובהשתתפות Lumir Growth Partners.
סוכנים שעובדים עם הכלים שכבר יש לכם
במקום להחליף את מערך הכלים, Mave מתחברת אליו: הסוכנים נקשרים לכלי הסייבר השונים דרך שרתי MCP או ממשקי API, ממדלים את ההקשר העסקי, ההרשאות ומדיניות הלקוח, ואוספים ראיות ממקורות שונים כדי להחזיר מסקנות מגובות ראיות. המערכת מפעילה תהליכי עבודה ייעודיים לכל משימה - מחקירת התראות ועד ציד איומים ומודיעין - שמבוססים על סוכן אחד או יותר, ומשלבת מודלי קצה (Frontier), מודלים בקוד פתוח שכווננו למשימות מסוימות ומודלי שפה קטנים משלה. לדברי אורן, השילוב מאזן בין דיוק, מהירות ועלות.
לפי האתר הרשמי, הפלטפורמה חוקרת כל התראה, עונה על שאלות אבטחה בכל הסטאק בשפה טבעית (תכונת Ask Mave), מחפשת את מה שמעולם לא הפיק התראה, ומפעילה תגובות מפוקחות - בלי לקלוט מחדש את הנתונים של הארגון. הבעיה שהיא באה לפתור, לשפתה: כלי EDR יכול לחסום תהליך זדוני ולא לספר לשער הדואר ששני אנשים אחרים קיבלו את אותו מייל; כלל סטטי תופס רק מה שמישהו כבר כתב עבורו כלל; וה-SIEM נבנה כדי שבני אדם ישלחו שאילתות, לא כדי ש-AI יסיק מסקנות. בין מנגנוני הבקרה שהוצגו: שערי אישור לפעולות תהליכיות ולעדכוני חוקי זיהוי, ארכיטקטורת הרשאות מינימליות לכל פלטפורמה (קריאה-בלבד ביום הראשון), ושובל ביקורת מלא שמראה מה כל סוכן שאל, איך קישר ומה הסיק.
גישת האייפון וגישת האנדרואיד
אורן מסביר ש-Mave שילבה בין שתי גישות: "גישת האייפון", שבה החברה בונה מראש את מה שנכון לצוותי הסקיוריטי, ו"גישת האנדרואיד", שמאפשרת לצוותים ליצור סוכנים משלהם מאפס. המחיר קבוע ונקבע לפי גודל החברה וצרכיה. באתר החברה מופיעות המלצות של אנשי אבטחה מ-Legato Security, Cato Networks, Trigo ו-Comax; סגן ה-CISO של הבורסה לניירות ערך בתל אביב מתאר שם קונסולידציה של ניטור האיומים לפלטפורמה אחת מונעת-AI, הורדת עייפות התראות והגנת "audit-ready" רציפה לתשתית פיננסית קריטית. אלו כמובן המלצות שאצרה החברה עצמה, לא בדיקה עצמאית.
המקרה שבו הם מספרים עליו: ShinyHunters אצל ארגון Fortune 200
אורן סיפר לגיקטיים שהחברה עובדת עם יותר מ-200 לקוחות. אצל אחד מהם, ארגון אמריקאי מ-Fortune 200, המערכת בלמה לטענתה מתקפה של ShinyHunters - הקבוצה שפרצה ל-FBI בחודש שעבר. הלקוח חשש ממעבר של התוקפים מהרשת הארגונית לרשת התפעולית (OT). בתוך דקות, Mave חיברה מידע מהענן ומהרשתות הפנימיות, איתרה נקודות כניסה והסירה את עיקר הסיכון בתוך פחות מחמש דקות מרגע ניסיון התקיפה; בהמשך שימשה המערכת לחקירת שורש (RCA) ולבחינת היקף הפגיעה האפשרי (Blast radius). הטענות על הלקוחות והמקרה הן של החברה ולא אומתו באופן עצמאי.
השוק: פריצות מהירות יותר, פחות אנשים לתפוס אותן
הרקע שהחברה מוכרת מולו מספרי: בחומרי הגיוס שהוצגו ב-Business Insider, זמן ה-Breakout של תוקף - ההפרש מהפריצה הראשונית ועד התנועה לרוחב בתוך הרשת - צנח מ-62 דקות ב-2023 ל-29 דקות ב-2025. באתרה טוענת Mave שיותר מ-80% מהפריצות בשנה האחרונה היו ניתנות למניעה עם בקרות שהארגון כבר היה הבעלים שלהן - הנתונים היו שם, איש לא חיבר אותם בזמן. אורן צופה שהעלייה באירועים מונעי-סוכנים תהיה "אקספוננציאלית", ומסיק: "אי אפשר לגייס את הדרך החוצה מזה". Business Insider מציין שדאגה מסוכנים עצמאיים הגיעה השנה גם לשיחות הרווחים של מניות וול סטריט, ושזה השבוע שבו OpenAI סיפרה שאחד המודלים שלה סייע לחשוף חולשה שמסכנת כ-70% מאתרי האינטרנט - דוגמה לשני הכיוונים של אותו מטבע. המתחרות הישירות שצוינו הן Dropzone ו-Prophet Security, שתיהן בסייבר אג'נטי.
הצוות: מנטור וחניך מ-8200
את Mave הקימו ב-2025 רזיאל אורן (מנכ"ל) וגיא אשל (CTO), שניהם קצינים יוצאי 8200; לפי Business Insider, השניים נפגשו כשאורן היה המנטור של אשל ביחידה, וחברים שנים רבות. אורן מגיע מ-Wing Security, ואשל היה העובד הראשון ב-Alterya וסמנכ"ל הפיתוח שלה. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים, רובם בישראל, ומתכוונת להשתמש בחלק מההון החדש כדי להכפיל את המצבת - בעיקר בתפקידי go-to-market ומחקר AI. אורן מודה שלוקח זמן עד שחלק מהלקוחות מסכימים למסור את פעולות האבטחה לסוכנים, ואומר שהשקיפות של המוצר - מעקב אחרי כל צעד באלפי תהליכי העבודה - היא המפתח לבניית האמון.
המשמעות שמעבר לכותרת
מרכז ה-SOC - הצוות שאחראי על ניטור, זיהוי, חקירה ותגובה לאיומי סייבר - נבנה סביב תור התראות ואנליסטים אנושיים, ונמצא תחת לחץ כפול: תקיפות מונעות-AI שמתרחשות מהר יותר ובסקאלה גדולה יותר, ומחסור כרוני בכוח אדם. אם מודל הסוכנים של Mave יעמוד במבחן הייצור בקנה מידה, הוא יאלץ את שוק ה-SecOps להתיישר: פחות מערכות שמחכות שאנליסט יכתוב שאילתה, ויותר סוכנים שחוקרים, מסיקים ומגיבים תחת פיקוח. הזירה הזו כבר צפופה: גם Dropzone ו-Prophet Security רודפות אחרי אותו שוק.
צעד יישומי אחד
לאנשי סייבר ומקבלי החלטות: Mave נמכרת במחיר קבוע בהתאם לגודל הארגון ולצרכיו, מתחברת לכלי האבטחה הקיימים בלי לקלוט מחדש את הנתונים, ומאפשרת להגדיר מה רץ אוטומטית ומה ממתין לאישור אנושי. לפני אימוץ של סוכני תגובה, כדאי לבחון את נקודות הבקרה: היררכיית הרשאות מינימליות, שובל ביקורת מלא, ומה קורה כשסוכן טועה.
מקורות ובדיקת עובדות
ד״ר יניב שנהב
יועץ ארגוני בכיר ומנחה, העוסק במנהיגות, שינוי התנהגותי והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. מביא למערכת מבט ניהולי ויישומי על חדשות הטכנולוגיה.
לפרופיל של ד״ר יניב שנהב
